היד פוגשת את הדף אינטואיטיבית ויוצרת מרחב לעצור, להקשיב ולפגוש את עצמנו דרך המילים.
אנחנו כותבות זיכרונות וסיפורי חיים, פוגשות את הסבתות והאמהות שבתוכנו, מתבוננות ביחסים ובבחירות שלנו ומכוונות את הסיפור שאנחנו רוצות להמשיך מכאן.
הסבתאות של היום מזמינה אותנו ליצור תפקיד שמתאים לאישה שאנחנו.
להביא את האהבה והחוכמה שצברנו, לטפח קשר קרוב עם הנכדים, לבנות יחסים מיטיבים עם הילדים שלנו ולשמור גם על החלומות, הרצונות, ההתפתחות והחיים שלנו.
איזו סבתא אני?
איזו סבתא אני רוצה להיות?
איזה סיפור אני רוצה שהנכדים שלי יישאו איתם?
כל אחת מאיתנו מגיעה לסבתאות עם ארכיון שלם של זיכרונות, קולות, ערכים, מנהגים, רגעים וסיפורים שעברו במשפחה מדור לדור.
דרך הכתיבה אנחנו פוגשות את השושלת שממנה באנו, מגלות מה אנחנו מבקשות לשמר ומעניקות מקום לגרסה שאנחנו בוחרות ליצור היום.